סוגיית העוני | עמוד דיון
תקציר
סוגיית העוני
האם וכיצד? מאבק למיגור העוני או פעולות לשיפור המצב?
מיגור העוני
מיגור העוני מחייב שינוי אסטרטגי.
הוא יכול להיעשות במספר דרכים. למשל, העלאת שיעור הקצבה מעל לגובה קו העוני. או, קביעת סל צרכים שיאפשר חיים בכבוד לזקנים וכל מי שמתחת לסכום זה יזכה להשלמה.
הצעות ברוח זו עלו בתכנית האב שגובשה בועדת פלוסקוב בכנסת או בהצעת התעשיינים .
שיפור המצב
העלאת שיעור הקצבה בוצע על ידי הממשלה מספר פעמים בשנים האחרונות ועדיים כ-170,000 זקנים חיים מתחת לקו העוני. כמובן שישנן גם הצעות נדיבות יותר כגון הצמדה לשכר המינימום. כפי שדורשת עתה ישראל ביתנו או כפי שהמליצה ועדת אללוף.
מפלגת ישראל ביתינו העלתה במו"מ הקואליציוני דרישה להשוואת קצבת הזקנה לשכר המינימום .
המטרה היא צמצום העוני בקרב קשישי ישראל שמגיע כיום לכ 21.8%.
הסוגייה העיקרית שלפנינו היא האם היעד הוא מיגור העוני בקרב הזקנים בישראל או שיפור מצבם על ידי העלאת שיעורי קצבאות הזקנה. ישנן דרכים שונות להשגת כל אחד משני היעדים הללו.
הדיון
כדי להשתתף בדיון הנכם נדרשים להתחבר עם שם משתמש וסיסמא
(ראו בפינה השמאלית העליונה – "כנס" .
במידה ואין ברשותכם שם משתמש – אנא פנו אלינו בדואל
sugia.net@gmail.com
קצבאות אוניברסליות או דיפרנציאליות ?
אין שום דבר יותר חשוב במדינת רווחה מאשר זכויות אוניברסליות, ואין מדינת רווחה בלי זכויות אוניברסליות. הקושי הכי גדול שאנחנו מתמודדים אתו הוא הגישה העקרונית לפיה הזכויות של הזקנים הן לא זכויות, אלא הן צדקה – וגם כאן מדברים כל הזמן על הצורך לתת לאנשים עניים, במקום לדאוג לכך, שאנשים מלכתחילה לא יצטרכו להגיע לגיל זקנה כשהם עניים. זו הגישה המאפיינת את ההתייחסות לזקנים בעשרות השנים האחרונות, ועוסקת שוב ושוב בהעלאת קיצבאות השלמת הכנסה, קרי, בזקנים עניים. אני חושבת שאנחנו צריכים פעם אחת ולתמיד, לדבר על העלאת קצבאות הזקנה האוניברסליות, אלה שמגיעות לכל אדם שעבד במדינת ישראל, לכל אדם שחי במדינת ישראל והגיע לגיל הזקנה – כזכות ולא כחסד.
(הציטוט לקוח מפרוטוקול מתוך ישיבת וועדת פלוסקוב 2018)
לפי צרכים או לפי הכנסות?
הטעות הבסיסית היא שכיום מחשבים את הקצבה לפי ההכנסות ולא לפי ההוצאות. בהקשר לכך לא משנה אם מדובר בקו העוני או בשכר מינימום . מה שצריך לבחון מה הצרכים של האדם המבוגר ולחשב את העלות שלהם ולקבוע את הקבצה לפי הצרכים הללו .
קיום נאות וקיום הולם – נשאלת השאלה לא רק מה המשמעות, אלא גם איך מבצעים את זה. ישנם דרכים שונות, למשל בארצות-הברית, השיטה היא שקובעים מהו סל הצרכים הבסיסי שמבטיח לאנשים קיום בכבוד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות-הברית קובעת מדי שנה את גובה הסכום הזה, וזה הופך להיות לקו העוני.
ישנן גישות שונות, שהן שונות מהקיים, היות והמדד הקיים מתייחס לקו העוני מצד ההכנסות, מהצד שהוא מוגדר כיום כ-50% מהשכר החציוני במשק. הגישה החדשה היא לבחון באמת מהם הצרכים האמתיים שיכולים להבטיח קיום נאות וקיום הולם לאזרחים הוותיקים.
-
x
קו העוני לכלל האוכלוסיה על פי הכנסות (קו העוני בישראל מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה למשפחה) .איננו רלוונטי לאוכלוסיה הוותיקה .
עלויות החיים עבור הקשישים שונות מהותית מאלו של המשפחות הרגילות בתחומים שונים שהבולט שבהם הוא ההוצאה על בריאות ותמיכה סיעודית ועוד . גם עלויות הדיור המוגן אינן דומות כלל לעלות שכירות רגילה .
לכן אין ברירה אלא לקבוע את הקצבה לפי מודל של הוצאות ולא של הכנסות אוניברסליות .
-
x
דניאל גוטליב:
לגבי המודל האמריקאי שאותו הזכיר פרופ' בריק . אני רוצה חד משמעית להגיד שאין להתקרב למדד האמריקאי הרשמי, הוא קטסטרופה, הוא אבסולוטי ביותר, והוא באמת מנציח עוני. . והם הגיעו להצעה דומה למה שאנחנו מציעים לפיה חוץ מהוצאות מזון שהן קשיחות (על פי קביעת תזונאים לכל אדם ) כל ההוצאות האחרות הן יחסיות .
מודל החישוב של הוצאות מחיה אמצנו יחד עם משרד המשפטים (שם בהקשר לחייבים אצל כונס הנכסים ) . שם זה כבר נכנס לחוק, עכשיו עובדים על התקנות. מודל זה מניח הוצאות שונות לכל אדם ולכן פתחנו מחשבון. כמו שבביטוח הלאומי יש מבחן הכנסה. במחשבון נשאלות הרבה מאוד שאלות ונותן לו ערכים לגבי המצב הספציפי שלו.
כתבה באתר כלכליסט מזכירה עד כמה רחוקה הדרך מטיפול בעוני בקרב אוכלוסיית הקשישים.
עפ"י ההערכות, המוסד לביטוח לאומי ייכנס למצב גרעוני בעוד פחות מ20 שנה.
בין הפתרונות למצב זה עפ"י הצעת בנק ישראל:
1. העלאת גיל הפרישה לנשים- יוזמה שעוכבה כבר ב2016 ע"י שר האוצר כחלון "כדי ללמוד את הנושא" ולא יצאה לפועל עד היום (ראו כאן).
2. קיצוץ בקצבאות. ביניהן קצבאות ששר האוצר כחלון הבטיח להעלות במסיבת עיתונאים כבר ב2017 (ראו כאן)
אם כן, כיצד הדברים עולים בקנה אחד? ומה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להתמודד עם הסוגיה הקשה?
כנסו לכתבה כאן וכתבו, מה דעתכם?
אין ברירה, אלא צריך להעלות את קצבאות הזקנה באופן אוניברסלי. למה זה נכון להעלות את קצבאות הזקנה באופן אוניברסלי? קודם כול כי זה הפתרון הרוחבי, וזה מתייחס לכל הקשישים, ולא מייצר קטגוריות כך שפעם נפתור לאלה וניצור בעיה לאלה. שנית, זה גם נותן מנגנון שקיים היום בחוק. זה לא להמציא גלגל חדש או לייצר מנגנונים מסובכים עם הטיפול.
ככל שאנחנו מייצרים פתרון אוניברסלי אנחנו מייצרים פתרון חזק. כאשר כולנו נדע שהכסף שאנחנו נותנים לביטוח לאומי חוזר אלינו כשנהיה קשישים בצורת קצבאות זקנה הוגנות לכולם ולא משהו מגוחך של אלפיים שקל, אז יש למערכת הזאת גם מערכת תמיכה פוליטית. זה לא רק העניים והמוחלשים בחברה.
(מתוך ישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין מעמד הקשיש 2016)
דב חנין
ככל שאנחנו מייצרים פתרון אוניברסלי אנחנו מייצרים פתרון חזק. כאשר כולנו נדע שהכסף שאנחנו נותנים לביטוח לאומי חוזר אלינו כשנהיה קשישים בצורת קצבאות זקנה הוגנות לכולם ולא משהו מגוחך של אלפיים שקל, אז יש למערכת הזאת גם מערכת תמיכה פוליטית. זה לא רק העניים והמוחלשים בחברה.
(מתוך ישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין מעמד הקשיש 2016)
(מתוך ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה 2018)
דניאל גוטליב
(מתוך ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה 2018)
לפי ההצעה של פרופ' ששינסקי, ניתן להעביר את קצבת האזרחים הוותיקים מבעלי הכנסות מאוד גבוהות (אחוזונים עליונים של הכנסות) לבעלי ההכנסות הנמוכות באופן שיגדיל את הכנסתם. פיזור קצבאות האחוזונים העליונים בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות יתבצע בדרך אופטימלית שתיקבע, תוך הבאה בחשבון של התפלגות ההכנסות בקרב האזרחים הוותיקים.
חלי זקן
לפי ההצעה של פרופ' ששינסקי, ניתן להעביר את קצבת האזרחים הוותיקים מבעלי הכנסות מאוד גבוהות (אחוזונים עליונים של הכנסות) לבעלי ההכנסות הנמוכות באופן שיגדיל את הכנסתם. פיזור קצבאות האחוזונים העליונים בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות יתבצע בדרך אופטימלית שתיקבע, תוך הבאה בחשבון של התפלגות ההכנסות בקרב האזרחים הוותיקים.