למוסדות הסיעודיים בישראל יש כיום מחסור של כ-6000 מטפלים סיעודיים.

בימים אלו מוגש בגץ בנוגע להעסקת עובדים זרים בבתי אבות.

” מחסור בכוח אדם הענף הטיפול הסיעודי מצוי בבעיה קשה של מחסור בכוח אדם סיעודי מיומן לטיפול בקשישים סיעודיים בבתי האבות ובמחלקות הסיעודיות. 

קיים קושי בגיוס כוח אדם מקומי למחלקות הסיעודיות,  ומנגד הממשלה נמנעת ואינה מאפשרת היתרי עבודה לעובדים זרים בסיעוד בבתי האבות. הלכה למעשה אין כוח אדם רחמן איכותי וראוי לטיפול בהורים ובסיעודיים המצויים במוסדות השונים” 

(מתוך נייר העמדה של א.ב.א)

מול נתונים אלו ניצבים העובדים הישראלים אשר לא רוצים לאבד את עבודתם וכן הקשישים ומשפחותיהם אשר חוששים שרמת הטיפול תרד במידה והעובדים הישראלים ידחקו החוצה .

דילמה לא פשוטה – נשמח לשמוע את עמדתכם ואולי גם כיוונים אחרים לפתרון הבעיה .

בשבתות וחגים משתדלים אנו במיוחד לבלות בחיק בן המשפחה הזקן, לבקר בבית האבות ולהזמין אלינו הביתה. התפילה שניסחו מיכל ואורי אורבך על העובדים הזרים, מזכירה לנו את השגרה. את ימי החול בהם העובדים מטפלים במסירות בבן המשפחה בזמן שאנו כורעים תחת עומס מטלות היומיום.

התומכים בהגדלת מכסות להעסקת עובדים זרים במוסדות, יאמרו כי רוב רובם של המטפלים הזרים מפגינים מסירות מרשימה ביחס לשכר שהם מקבלים, ולא ניתן יהיה להעלות את השכר ברמה שתמשוך כוח אדם ישראלי איכותי באותה המידה.

המתנגדים להעלאת המכסות, סוברים שיש חובה לייצר מערכת תמריצים והכשרה עבור מטפלים ישראליים, על מנת לייצר עבורם מקורות פרנסה וליהנות מהתרבות והשפה שהם חולקים עם הזקנים במדינה.

כנסו לדיון וכתבו, האם גם בחג הזה נברך על העובדים הזרים?