מיכל שורץ

להביא עובדים זרים לעבוד במוסדות גריאטריים ובתי אבות פירושו להנציח את המצב הקיים שבו מטפלים סיעודיים מקבלים שכר עלוב שרק מבריח עובדים ועובדות פוטנציאלים, כלומר להעמיק את משבר המחסור בכח אדם סיעודי מיומן. כבר היום קשה למצוא גברים שמוכנים לעבוד בטיפול בקשישים בגלל השכר הנמוך והעדר אופק של קידום. הפתרון נמצא בהכשרת עובדים ועובדות ישראלים לעבודת מטפלים גריאטרים, הענקת תעודות למי שעברו הכשרה, ולארגן לובי למען תגמול ראוי לעבודה הזו שדורשת מאמץ פיזי ונפשי, אחריות ומיומנות. יש בישראל אוכלוסיה גדולה של עקרות בית מובטלות, שאפשר להכשיר כמטפלות סיעודיות תוך זמן קצר ובכך לפתור שתי בעיות בבת אחת. הן את בעיית המחסור בכח אדם מיומן ואכפתי בבתי אבות והן את בעיית האבטלה והעוני שממנה סובלות אותן נשים. “ארגון העובדים מען” שאני פעילה בו, עשה פילוט עם הממונה הארצית ליישום סטנדרטים בגריאטריה במשרד הבריאות בשיתוף עם בית הספר האקדמי לסיעוד במרכז הרפואי הלל יפה החל מיולי 2017. במסגרת הפילוט התקיימו 3 קורסים למטפלות סיעודיות שסיימו אותן 82 נשים ערביות מאזור המשולש. כל קורס כלל 72 שעות תיאורטיות ו-48 שעות של התנסות מעשית. בסיום הקורס קבלו הבוגרות תעודה מבית הספר האקדמי של הלל יפה, והן רשומות במשרד הבריאות. רבות מהן כבר נקלטו בעבודה, ואחרות נמצאות בתהליכי קליטה. מראיונות עם נשים שלא נקלטו בעבודה עולה כי השכר הנמוך שכולל גם עבודה במשמרות, הרתיע אותן. אם משרד הבריאות וגורמים אחרים יתחילו לתקצב קורסים כאלו באופן קבוע, ואם המטפלים והמטפלות הסיעודיים יתוגמלו באופן ראוי, המחסור בכח אדם יפתר וכולנו נרוויח: הקשישים, העובדים, והחברה הישראלית כולה.

“לעולם אל תפקפקו ביכולתה של קבוצה קטנה של אזרחים המקדישים מחשבה ומחויבות לשנות את העולם. למעשה, זה הדבר היחיד שמשנה את העולם”. מרגרט מיד

רגע לפני שאנו עוברים לסוגיא הבאה, אנו רוצים לחשוף אתכם לשינוי תרבותי מדהים שקורה בעולם. מקום בו תפקיד המטפלים הוא מעבר למקלחות והאכלה. מקום בו המטפל נקרא שאבאז והוא מקבל כבוד, אופק מקצועי והרבה אהבה.

The green house

יש לנו לאן לשאוף.

ניתן לראות בקישור הזה שאנחנו בדרך הנכונה.