Synopsis
The Discussion
עמדות עיקריות
x
חובת המדינה להבטיח שהגמלה לה זכאי הקשיש אכן תתורגם לשירות לו הוא זקוק ועל כן על המדינה לספק את השירות באופן ישיר.
החשש הוא שמתן הגמלה בכסף עלולה לגרום לשמוש לא יעיל במימושה ולעיתים אף לחשש לניצולה על ידי בני המשפחה למטרותיהם .
גישה זו היא אחת מאבני היסוד של חוק הסיעוד. לא זו בלבד, אלא שבמשך 30
שנות קיומו של החוק פעלה גישה זו ביעילות מרבית. ואין שום עדות לחוויות שליליות בביצוע החוק עד כה, המחייבות את השינוי הזה.
בעל העמדה : פרופי’ יצחק בריק כאן
שנות קיומו של החוק פעלה גישה זו ביעילות מרבית. ואין שום עדות לחוויות שליליות בביצוע החוק עד כה, המחייבות את השינוי הזה.
בעל העמדה : פרופי’ יצחק בריק כאן
x
הגישה הרגילה של המוסד לביטוח לאומי היא למתן גמלה בכסף כפי שנעשה למשל בקצבאות הניידות ושירותים מיוחדים ).
גישה זו טוענת שיש לתת אמון בקשיש ובקרוביו שהכסף אכן יתורגם לעזרה לה הוא זקוק.
גישה זו טוענת שיש לתת אמון בקשיש ובקרוביו שהכסף אכן יתורגם לעזרה לה הוא זקוק.
ההנחה היא שהקשיש ומשפחתו מבינים טוב יותר את הצרכים ואת הדרך לספוקם ואין למדינה להיות פטרנליסטית בדרך מימוש זכאותו של הקשיש. גישה זו נבחנה במחקר מקיף שנערך בארה”ב ונמצאה לא רק שלא מזיקה אלא אפילו מייעלת את השירות לזקן.
לאחרונה (פברואר 2018 ) הוגשה הצעת חוק ברוח זו המשנה את המצב הקיים עד היום .
לאחרונה (פברואר 2018 ) הוגשה הצעת חוק ברוח זו המשנה את המצב הקיים עד היום .
הדיון
x
באחרונה הוגשה הצעת חוק לשינוי חוק הסיעוד.
עיקרי השינוי הם מעבר משלוש רמות סיעוד כיום
לשש רמות סיוע בעתיד, והמרת שעות הטיפול שהמדינה מעניקה לזקוקים לכך בכסף.
קצבאות – בעין או בכסף?
Last Posts
חברת הכנסת טלי פלוסקוב טוענת כאן כי עפ”י הפניות שהיא מקבלת המהלך נכשל. הכסף עובר לילדים, רמת הפיקוח ירדה, והקשיים הבירוקרטיים גדלו.
האם הכנסת החדשה תפעל בהתאם לקריאתה של פלוסקוב “להחזיר את הגלגל לאחור”?
ומה אתם חושבים? האם הרפורמה עמדה במבחן הזמן ויש להמשיך לאפשר קבלת גמלה כספית? או לשוב לדרך של מתן שירותים בלבד?
בעיני יש מקום להגדיל את התשלום לשעה (גם אם זה יפחית את מספר השעות) ולחייב בהכשרה מקצועית כמו
גם במעקב צמוד על ביצוע השעות בפועל!!! אין להכניס כל מטפלת ויש ליצור סינון שלהן. זה כבר יכול לשפר את תדמית המקצוע ואת הכנסותיהם/ן.
באופן כללי , זה נכון שכשקשישים מקבלים כסף קשה להם להוציא אותו על שעות טיפול. הם יעדיפו לשמור לצרכים אחרים ולא תמיד יש תמימות דעים לגבי צורכיהם.
לכן אני הייתי ממליצה לתת בשעות טיפול , עם מעקב צמוד על איכות וביצוע השעות המליאות.
תמי מולר, אחות מומחית לגריאטריה
מאד מזדהה עם הדברים של קדמון שטרן טל.
העניין הוא שצריך לתגבר פיקוח, כדי שכל זקן יוכל לנצל את מה שמגיע לו, בהתאם לבחירתו ולצרכיו.כיוון שנושא הפיקוח הוא קריטי, נראה לי שיהיה מסובך ליישום, משום אינטרסים צולבים במשרדים השונים.
איני רואה לצערי, איך אפשר לגשר בין כלל הדעות שהושמעו לבין קבלתה של החלטה מושכלת על ידי הרשויות.
איפה הרעיון של הקמת המועצה לשלום הזקן ???
אולי קיומה היה מייתר את הבעתיות הנובעת מריבוי משרדים העוסקים בעניינם של הזקנים בישראל.
עיקרי הרפורמה בסיעוד
"כל- זכות" (9.1.20)
פלוסקוב- הרפורמה נכשלה
ח"כ טלי פלוסקוב ל"הארץ" (5.8.19)
גירעון צפוי בביטוח הלאומי
כלכליסט (15.9.19)
Participants
יצחק בריק
אריאלה לבנשטיין
שירה הנטמן
אביבה קפלן
יוסי ברנט
אילה אמן
תמר דשבסקי
תמי מולר
Editor