תקציר
הדיון
למוסדות הסיעודיים בישראל יש כיום מחסור של כ-6000 מטפלים סיעודיים.
בימים אלו מוגש בגץ בנוגע להעסקת עובדים זרים בבתי אבות.
" מחסור בכוח אדם הענף הטיפול הסיעודי מצוי בבעיה קשה של מחסור בכוח אדם סיעודי מיומן לטיפול בקשישים סיעודיים בבתי האבות ובמחלקות הסיעודיות.
קיים קושי בגיוס כוח אדם מקומי למחלקות הסיעודיות, ומנגד הממשלה נמנעת ואינה מאפשרת היתרי עבודה לעובדים זרים בסיעוד בבתי האבות. הלכה למעשה אין כוח אדם רחמן איכותי וראוי לטיפול בהורים ובסיעודיים המצויים במוסדות השונים"
(מתוך נייר העמדה של א.ב.א)
מול נתונים אלו ניצבים העובדים הישראלים אשר לא רוצים לאבד את עבודתם וכן הקשישים ומשפחותיהם אשר חוששים שרמת הטיפול תרד במידה והעובדים הישראלים ידחקו החוצה .
דילמה לא פשוטה – נשמח לשמוע את עמדתכם ואולי גם כיוונים אחרים לפתרון הבעיה .
בשבתות וחגים משתדלים אנו במיוחד לבלות בחיק בן המשפחה הזקן, לבקר בבית האבות ולהזמין אלינו הביתה. התפילה שניסחו מיכל ואורי אורבך על העובדים הזרים, מזכירה לנו את השגרה. את ימי החול בהם העובדים מטפלים במסירות בבן המשפחה בזמן שאנו כורעים תחת עומס מטלות היומיום.
התומכים בהגדלת מכסות להעסקת עובדים זרים במוסדות, יאמרו כי רוב רובם של המטפלים הזרים מפגינים מסירות מרשימה ביחס לשכר שהם מקבלים, ולא ניתן יהיה להעלות את השכר ברמה שתמשוך כוח אדם ישראלי איכותי באותה המידה.
המתנגדים להעלאת המכסות, סוברים שיש חובה לייצר מערכת תמריצים והכשרה עבור מטפלים ישראליים, על מנת לייצר עבורם מקורות פרנסה וליהנות מהתרבות והשפה שהם חולקים עם הזקנים במדינה.
כנסו לדיון וכתבו, האם גם בחג הזה נברך על העובדים הזרים?
העמדות העיקריות
אולי זו הדרך לשינוי ולא הכנסת עובדים זרים?
"… לכולם ברור כי המציאות מחייבת הכשרה ראויה למטפלות בתחום הביתי והמוסדי כאחד, אם ברצוננו להעלות את איכות חייהם של הזקנים והמטפלים בהם. אך הכשרה לבדה לא תספיק ויש צורך בשינויים נוספים כמו שיפור תנאי עבודתן של המטפלות והעלאת שכרן. יש לנו מספר כיוונים בנושא ובימים אלו אנו עוסקות בחשיבה על הימים שלאחר תום הפיילוט, כיצד נמשיך ונטמיע את ההכשרה והמקצוע בשטח….
בנוסף, אנחנו פועלות מזה מספר שנים לקידום נושא הטיפול בזקנים ועד כה קידמנו מספר תחומים–
· הכנסת מקצוע "טיפול קהילתי" לרשימת המקצועות הנדרשים והמזכים במענק התמדה מטעם המדינה (בוגרי ההכשרות שלנו שעובדים מעל שנה קיבלו את המענק הנ"ל) .
· רתימת מעסיקים רבים ומובילים בתחום הביתי המוסדי כאחד לקידום המקצוע והכשרת מטפלים קיימים.
· הכרה של משרד הבריאות בבוגרי ההכשרה כמטפלים מוסמכים שאינם נדרשים להכשרה נוספת מטעמו.
העבודה היא סוג של מצווה ובכל הארץ יש היום מגמה להכשיר חרדים להיכנס לשוק העבודה ולהיות פרודוקטיביים.
לדעתי עובדים ישראלים המכירים את המנטליות של המטופלים שיעברו הכשרה כולל סוציאליזציה לגישה הטיפולית בזקנים והוספת משכורות משתלמות – יביאו אנשים מתאימים לטיפול.
ביצוע "שידוך" של מוצא זהה, יכולה לעזור לעיתים בהתאמה בין המטפל למטופל.
ההמלצה להכשיר חרדים מתאימה עבור מטופלים מהמגזר החרדי בלבד.
ראשית לא כל החרדים בעלי חמלה או חמלה רבה מזו של האוכלוסייה הכללית, קיום מצוות לא בהכרח יביא לטיפול טוב ושלישית מבחינת רקע תרבותי אל מול המטופלים לעיתים הפער גדול לא פחות משל עובדים זרים.
ענת מלהאוזן-חסון
עבודה ככוח עזר במוסדות סיעודיים הינה אחת העבודות בעלות הסטטוס הנמוך ביותר בחברה הישראלית. המשכורות נמוכות, אין הכשרה ואין אופק מקצועי. במצב הנוכחי יהיה קשה למשוך ישראלים לעבודה בתחום.
בשל כך, יש לחשוב לטווח הארוך על תוכניות להעלאת הסטטוס המקצועי של המקצוע, על ידי פיתוח תוכניות הכשרה מתאימות, העלאת המשכורות ואפשרויות לקידום מקצועי, בדומה לתוכנית שהוצגה על ידי תמר דשבסקי.
עם זאת, תוכניות אלו דורשות זמן ומשאבים ואינן נותנות מענה לטווח המיידי. כרגע מצוקת כוח האדם מובילה לכך שמנהלי המוסדות נאלצים בלית ברירה להעסיק עובדים שאינם מתאימים ואף עלולים לפגוע בזקנים. בנוסף, עומס העבודה, הסטטוס הנמוך והיעדר הידע והכלים המתאימים לטיפול בזקנים סיעודיים ותשושי נפש, בשל היעדר הכשרה מסודרת בתחום, מובילים לשחיקה ולתסכול של העובדים ומעלים את הסיכון להתעללות בזקנים במוסדות.
בשל כך, לטווח המיידי- אין מנוס מגיוס עובדים זרים, שכן כרגע מדובר במצב אקוטי הדורש פיתרונות לטווח המיידי. יחד עם זאת, יש להתנות את גיוס העובדים הזרים בתוכנית הכשרה מתאימה , שתספק לעובדים את הידע והכלים המתאימים לטיפול בזקנים סיעודיים ותשושי נפש.
מיכל שורץ
להביא עובדים זרים לעבוד במוסדות גריאטריים ובתי אבות פירושו להנציח את המצב הקיים שבו מטפלים סיעודיים מקבלים שכר עלוב שרק מבריח עובדים ועובדות פוטנציאלים, כלומר להעמיק את משבר המחסור בכח אדם סיעודי מיומן. כבר היום קשה למצוא גברים שמוכנים לעבוד בטיפול בקשישים בגלל השכר הנמוך והעדר אופק של קידום. הפתרון נמצא בהכשרת עובדים ועובדות ישראלים לעבודת מטפלים גריאטרים, הענקת תעודות למי שעברו הכשרה, ולארגן לובי למען תגמול ראוי לעבודה הזו שדורשת מאמץ פיזי ונפשי, אחריות ומיומנות. יש בישראל אוכלוסיה גדולה של עקרות בית מובטלות, שאפשר להכשיר כמטפלות סיעודיות תוך זמן קצר ובכך לפתור שתי בעיות בבת אחת. הן את בעיית המחסור בכח אדם מיומן ואכפתי בבתי אבות והן את בעיית האבטלה והעוני שממנה סובלות אותן נשים. "ארגון העובדים מען" שאני פעילה בו, עשה פילוט עם הממונה הארצית ליישום סטנדרטים בגריאטריה במשרד הבריאות בשיתוף עם בית הספר האקדמי לסיעוד במרכז הרפואי הלל יפה החל מיולי 2017. במסגרת הפילוט התקיימו 3 קורסים למטפלות סיעודיות שסיימו אותן 82 נשים ערביות מאזור המשולש. כל קורס כלל 72 שעות תיאורטיות ו-48 שעות של התנסות מעשית. בסיום הקורס קבלו הבוגרות תעודה מבית הספר האקדמי של הלל יפה, והן רשומות במשרד הבריאות. רבות מהן כבר נקלטו בעבודה, ואחרות נמצאות בתהליכי קליטה. מראיונות עם נשים שלא נקלטו בעבודה עולה כי השכר הנמוך שכולל גם עבודה במשמרות, הרתיע אותן. אם משרד הבריאות וגורמים אחרים יתחילו לתקצב קורסים כאלו באופן קבוע, ואם המטפלים והמטפלות הסיעודיים יתוגמלו באופן ראוי, המחסור בכח אדם יפתר וכולנו נרוויח: הקשישים, העובדים, והחברה הישראלית כולה.
המצוקה בבתי האבות כה גדולה, שאין בכלל שאלה לדעתי: חובה להכניס עובדים זרים לבתי האבות. את רמת הטיפול קובעים המנהלים ועליהם האחריות לטיפול איכותי ורגיש, וליצירת צוות העובד במסירות, בשיתוף פעולה ותמיכה הדדית.
רגע לפני שאנו עוברים לסוגיא הבאה, אנו רוצים לחשוף אתכם לשינוי תרבותי מדהים שקורה בעולם. מקום בו תפקיד המטפלים הוא מעבר למקלחות והאכלה. מקום בו המטפל נקרא שאבאז והוא מקבל כבוד, אופק מקצועי והרבה אהבה.
The green house
יש לנו לאן לשאוף.
ניתן לראות בקישור הזה שאנחנו בדרך הנכונה.
כמה מנהלים את מכירה שממש מסתובבים במחלקות באופן יומיומי ומכירים בשמם את כל אנשי הצוות? שלא לדבר על דואגים לרמת הטיפול …. אני מכירה מעטים כאלו. אשמח לשמוע את חוות דעתם בנושא
תמר דשבסקי
כמה מנהלים את מכירה שממש מסתובבים במחלקות באופן יומיומי ומכירים בשמם את כל אנשי הצוות? שלא לדבר על דואגים לרמת הטיפול …. אני מכירה מעטים כאלו. אשמח לשמוע את חוות דעתם בנושא