Login
In order to get your User name and Password
Register here

Synopsis

The Discussion

קריטריון הגיל בהשתלת איברים

x

בישראל כ250 איש נפטרים בכל שנה בעודם ממתינים להשתלת איבר.

במצב של מחסור כה חמור באיברים, משמעות הדירוג של אדם בתור להשתלות היא הרת גורל, וחובתנו המוסרית כאנשי מקצוע וכחברה לוודא שמערך השיקולים להקצאה הוא הראוי ביותר שקיים.

בין קריטריונים לזכאות כגון מצב רפואי והתאמת רקמות, עולה לדיון הציבורי שאלת גילו של הנתרם.

רקע

רקע

x
א. הגיל לא קובע: השיקול הסטטיסטי המבוסס על גיל מהווה blanket policy אשר מהימנותה אינה מספקת על מנת לחרוץ גורלות של בני אדם בצורה כזו, ועל כן הוא מהווה גילנות פסולה (ראה כאן). ההשתלה עדיפה בזקנים באופן מובהק על פני חלופות רפואיות (דיאליזה למשל, ראה  כאן  וכאן) ואחוזי השרידות שלהם מספיק גבוהים על מנת שלא לוותר על ההזדמנות לחיים מראש במצב שאין יכולת לצפות עד כמה האדם הספציפי העומד מולנו יכול להפיק מההשתלה. שוויון ההזדמנויות נשמר במצב שמאפשרים לכולם את הסיכוי לחיות באופן זהה בעודם מגלים צורך זהה באיבר (ראה עמ’ 45)קיימים בשוק כלים להערכה ספציפית ואישית  מצבו הפיזי של הנתרם, ללא קשר לגילו הכרונולוגי
ב. תוחלת חיים גמישה: בימינו, היכולת לחזות את תוחלת החיים הצפויה לאדם- צעיר או זקן- היא מוגבלת מאוד. מכאן שהמשמעות הניתנת לגיל נשענת על פרשנות שרירותית ולא מבוססת ( ראו כאן).
נגד אפליה גילנית

נגד אפליה גילנית

2 Replies
  • x

    מסכימה לגמרי. הגיל הוא רק מספר והסיכוי לחיות צריך להיות שווה בין קשישים לצעירים בכל נקודת משבר. צריך לתת את האיבר למי שבמצב בריאותי קשה יותר באותו הרגע

    מונה רושרוש
    תמיכה

    מונה רושרוש

  • x

    הגיל הוא לא רק מספר, להיפך! הגיל מסמל כמה האדם תרם ועשה למען החברה, כמה מערכות יחסים יש לו וכמה אנשים שהוא חשוב להם. אסור להפקיר את הזקנים בדיוק כשהם חולים אחרי שהם בנו את הבסיס לקיום שלנו, אפילו את מערכת הבריאות

    יולי רביד

    יולי רביד

Contents

קריטריון הגיל בהשתלת איברים

לקריאה

תעדוף צעירים במכונות הנשמה ?

לקריאה

Last Posts

user profile image
פרופ' אסא כשר
6.04.2020 15:12
הערה מיוחדת על היחס לקשישים

אסא כשר.

– אני אזרח קשיש

לפיכך:

– לא צריכות להיות לי צפיות מהמדינה הזאת, לטפל בי כראוי בעת צרה.

– ייתכן בהחלט שאמצא את עצמי חולה שאפשר להציל את חייו, אבל המדינה לא תעשה זאת, מפני שתעדיף עליי

אדם צעיר ממני, נניח בן 50.

 

– ההתנהלות הצפויה של המדינה היא בניגוד לאתיקה הרפואית, האמורה להביא בחשבון רק שיקולים רפואיים.

אם סיכויי ההבראה שלי הם בדיוק כמו סיכויי ההבראה של אזרח אחר, זה לא העסק של הרופא בני כמה אנחנו.

– ההתנהלות הצפויה של המדינה היא בניגוד לעיקרון המוסרי של חובת השמירה על חיי אדם באשר הוא אדם.

הפלייה מטעמי גיל היא סוג של גזענות.

 

החששות שלי לא מצוצים מן האצבע. הנה שתי דוגמאות מדברים שאמרו לאחרונה מנהלי בריאות בכירים:

המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, א’ גרוטו, אמר במסיבת עיתונאים: “הנחת העבודה של משרד הבריאות: 10 –

20 אלף מתים כתוצאה ממגיפת הקורונה. מרבית המתים אנשים מבוגרים, או מי שסובלים ממחלות רקע קשות,

היו מתים בלאו הכי”.

על פניו, המשפט הזה אווילי: “היו מתים בלאו הכי”? גם גרוטו ימות בלאו הכי, גם כל בני משפחתו.

מתחת למשפט האווילי מסתתר משפט מרושע: “היו מתים בלאו הכי תוך לא הרבה שנים”. זה שיקול שאסור

לרופא ואסור למדינה הדמוקרטית להעלות על הדעת. אנשים מבוגרים הם בני אדם שכל ההסדרים, הרפואיים

והאזרחיים, חייבים בכבודם ובהגנה על חייהם, ואין לאיש רשות לומר כי מכיוון שתוחלת החיים שלהם לא רבת-

שנים אפשר לוותר עליהם.

מנכ”לית ביילינסון, א’ ברון-הרלב, אמרה בראיון עיתונאי: “;אם יגיע הרגע שבו אצטרך לבחור בין חולה בת 90

לחולה בן 50, אתן את המנשם לחולה הצעיר, כי הסיכוי שלו לחיות טוב שנים רבות הרבה יותר גבוה משלה”.

זוהי טענה פזיזה ופסולה בכל הממדים. מתעוררת בי חלחלה שמנהל בריאות בכיר חושב כך. כאמור, הטענה היא

שגויה אתית, מוסרית ואולי גם חוקית.

אזכיר בקיצור שתי השלכות של החלטה פסולה כזו:

ראשית, האם בן 30 עדיף על בן 40 וכל מי שצעיר מן המנכ”לית עדיף עליה, כשהתנאים הרפואיים זהים? לא יקום

ולא יהיה.

ושנית, מניין הרעיון שהפרמטר המוסרי המכריע הוא שנות העתיד הנותרות? האם אין שום ערך מוסרי לשנות

העבר הארוכות? החולה בת 90 הייתה אזרחית נאמנה כל חייה ומגיעה לה עזרה בשעת הצורך, לא משנה באיזה

גיל. האדם הוא לא תוחלת החיים שלו. האדם הוא עולם ומלואו, חלקו בעבר וחלקו בעתיד, ושום רופא ושום פקיד

לא רשאים למחוק את מעמדו כאדם, כשמגיעה לו הגנה במסגרת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם

Participants