בעד- 1- ההורים חיים עם החירשות ורוצים שהילד יהיה שותף לקהילה שלהם, לחוויית החיים שלהם ולשפה שלהם. שירגיש שייכות. 2- אם הילד יוכל לדבר אבל יגדל בסביבה שקטה, יהיה לו חסך סביבתי בתקופה הקריטית. 3- ההורים גרים באי בו כולם דוברים את שפת הסימנים, לכן חירשות אינה נחשבת פגם או נכות. נגד- 1- אדם/ילד חירש, יהיה מוגבל מבחינה חברתית כי לא כולם יבינו אותו כי לא כולם מדברים את שפת הסימנים. הקבוצה- מעיין חאז’ינר, חלימה ברי, מנאר מסארוה ומוחמד קסום.
Last Posts
הסרט שיח סימנים / חגית גור זיו
“העדפתי להישאר חירש מאשר לחיות עם שתל שיעזור לי לשמוע”
״דו שיח של חירשים״ – מקור ראשון
Participants
A1 טלי
A2 נעמה חנה
B3 מעיין