Synopsis
The Discussion
אולי זו הדרך לשינוי ולא הכנסת עובדים זרים?
“… לכולם ברור כי המציאות מחייבת הכשרה ראויה למטפלות בתחום הביתי והמוסדי כאחד, אם ברצוננו להעלות את איכות חייהם של הזקנים והמטפלים בהם. אך הכשרה לבדה לא תספיק ויש צורך בשינויים נוספים כמו שיפור תנאי עבודתן של המטפלות והעלאת שכרן. יש לנו מספר כיוונים בנושא ובימים אלו אנו עוסקות בחשיבה על הימים שלאחר תום הפיילוט, כיצד נמשיך ונטמיע את ההכשרה והמקצוע בשטח….
בנוסף, אנחנו פועלות מזה מספר שנים לקידום נושא הטיפול בזקנים ועד כה קידמנו מספר תחומים–
· הכנסת מקצוע “טיפול קהילתי” לרשימת המקצועות הנדרשים והמזכים במענק התמדה מטעם המדינה (בוגרי ההכשרות שלנו שעובדים מעל שנה קיבלו את המענק הנ”ל) .
· רתימת מעסיקים רבים ומובילים בתחום הביתי המוסדי כאחד לקידום המקצוע והכשרת מטפלים קיימים.
· הכרה של משרד הבריאות בבוגרי ההכשרה כמטפלים מוסמכים שאינם נדרשים להכשרה נוספת מטעמו.
העבודה היא סוג של מצווה ובכל הארץ יש היום מגמה להכשיר חרדים להיכנס לשוק העבודה ולהיות פרודוקטיביים.
לדעתי עובדים ישראלים המכירים את המנטליות של המטופלים שיעברו הכשרה כולל סוציאליזציה לגישה הטיפולית בזקנים והוספת משכורות משתלמות – יביאו אנשים מתאימים לטיפול.
ביצוע “שידוך” של מוצא זהה, יכולה לעזור לעיתים בהתאמה בין המטפל למטופל.
ההמלצה להכשיר חרדים מתאימה עבור מטופלים מהמגזר החרדי בלבד.
ראשית לא כל החרדים בעלי חמלה או חמלה רבה מזו של האוכלוסייה הכללית, קיום מצוות לא בהכרח יביא לטיפול טוב ושלישית מבחינת רקע תרבותי אל מול המטופלים לעיתים הפער גדול לא פחות משל עובדים זרים.
ענת מלהאוזן-חסון
עבודה ככוח עזר במוסדות סיעודיים הינה אחת העבודות בעלות הסטטוס הנמוך ביותר בחברה הישראלית. המשכורות נמוכות, אין הכשרה ואין אופק מקצועי. במצב הנוכחי יהיה קשה למשוך ישראלים לעבודה בתחום.
בשל כך, יש לחשוב לטווח הארוך על תוכניות להעלאת הסטטוס המקצועי של המקצוע, על ידי פיתוח תוכניות הכשרה מתאימות, העלאת המשכורות ואפשרויות לקידום מקצועי, בדומה לתוכנית שהוצגה על ידי תמר דשבסקי.
עם זאת, תוכניות אלו דורשות זמן ומשאבים ואינן נותנות מענה לטווח המיידי. כרגע מצוקת כוח האדם מובילה לכך שמנהלי המוסדות נאלצים בלית ברירה להעסיק עובדים שאינם מתאימים ואף עלולים לפגוע בזקנים. בנוסף, עומס העבודה, הסטטוס הנמוך והיעדר הידע והכלים המתאימים לטיפול בזקנים סיעודיים ותשושי נפש, בשל היעדר הכשרה מסודרת בתחום, מובילים לשחיקה ולתסכול של העובדים ומעלים את הסיכון להתעללות בזקנים במוסדות.
בשל כך, לטווח המיידי- אין מנוס מגיוס עובדים זרים, שכן כרגע מדובר במצב אקוטי הדורש פיתרונות לטווח המיידי. יחד עם זאת, יש להתנות את גיוס העובדים הזרים בתוכנית הכשרה מתאימה , שתספק לעובדים את הידע והכלים המתאימים לטיפול בזקנים סיעודיים ותשושי נפש.
יש להשקיע בעובדים הישראלים
והתנאים כדי למשוך כוח עבודה ישראלי איכותי לעבודה.
זוהי מדיניות הממשלה העקרונית (ראו תשדיר כאן ברוח זו)
לעומת העובד הישראלי העובד הזר אינו יודע את השפה,
ומתקשה בתקשורת עם המטופלים והצוות,
במיוחד בנושאים מורכבים המחייבים עדינות (כמו למשל מקלחת, חיתולים וכו’).
בעיית תקשורת זו חריפה בבתי האבות בהם העבודה איננה מול מטופל יחיד (כמו במגזר הפרטי).
כמו כן יש קושי לעובד הזר להתאקלם בתוך צוות כשאין לו את השפה והמנטליות הישראלית.
להצעת חלופות לעובדים הזרים ראו כאן