בביטוח קבוצתי ההסכם בין חברת ביטוח לבין בעל פוליסה, מוגבל לתקופה קצובה. משכך, מאחר שחברות ביטוח נטלו על עצמן סיכון המוגבל לתקופה קצרה, בהתאם לתקופת ההסכם עם בעל הפוליסה, הפרמיות עבור הפוליסה הקבוצתית היו קבועות למשך תקופת הביטוח, ולרוב נמוכות מהפרמיות שהיו משולמות עבור פוליסה אישית עם כיסוי ביטוחי דומה. וכך, בתום כל תקופת ביטוח היה נבחן מחדש הסיכון הביטוחי הגלום בביטוח של הקבוצה המבוטחת. עם התבגרות האוכלוסייה, עולה כידוע, הסיכון הביטוחי של הקבוצה המבוטחת. לאור זאת, בחינה מחודשת של הסיכון הביטוחי הובילה לעיתים להרעת תנאי הביטוח לרבות עלייה בפרמיה, ואף במקרים מסוימים הביאה לאי חידוש הפוליסה לתקופה נוספת על ידי חברת הביטוח. יודגש כי ההחלטה על חידוש הפוליסה כפופה להסכמת חברת הביטוח ובעל הפוליסה המייצג את הקבוצה, כל צד בהתאם לשיקוליו. נוכח הבעייתיות הקיימת במתכונת ביטוח זו, אשר אינה נותנת פתרון ביטוחי המעניק וודאות גם בהגיעם לגיל מבוגר, קבע המפקח כי החל מ-1.1.2013 אין לשווק פוליסות סיעוד חדשות במסגרת קבוצתית, וניתן לחדש פוליסות קיימות עד לתאריך 31.12.2017. זאת, כאשר למבוטחים שלא חודש להם הביטוח הסיעודי הקבוצתי, עומדת הזכות לרכוש בחברת הביטוח בה היו מבוטחים פוליסה פרטית לכל ימי חייהם, וללא בחינה של מצבם הרפואי, אך במחיר הקבוע למצטרפים חדשים באותו הגיל.

1. כיסוי אישי מיטבי: בדיקות אישיות מסייעות למבוטח להבין מה סביר שיהיו הצרכים הפרטניים שלו, וכך להבטיח כיסוי של השירותים הספציפיים הללו, בסיכוי גבוה יחסית להלימה בין הצורך למענה.
2. הוגנות כלכלית: בביטוח פרטי יש הלימה טובה יותר בין הצרכים האישיים של אדם, לבין גובה הפרמיה שהוא משלם. יחס פרטני כזה הוא הוגן יותר כלפי המבוטחים, אדם ששמר על בריאותו כל חייו ויש לו גנטיקה טובה, אין סיבה שישלם סכום גבוה שמשקף סטטיסטיקות כוללניות, ושבעצם מממן את הצרכים העתידיים של אנשים בריאים פחות ממנו.
3. יציבות חברות הביטוח: חברות המציעות ביטוח סיעודי מתחייבות לתכנון כלכלי ארוך טווח. הדרך הטובה ביותר לבצע אותו, בהינתן השונות האדירה בין אנשים, היא בדיקה מדוקדקת של מכלול הצרכים של כלל המבוטחים בחברה. ווידוא שהם מכוסים כלכלית באמצעות הפרמיות האישיות, מגדיל את הסיכוי לעמידה של חברת הביטוח בהוצאות עתידיות ואת יכולתה להתמודד עם שינויי השוק- מה שיפחית את הסיכוי לקריסה ואי יכולת לעמוד בהתחייבויות עבור דורות המבוטחים הבאים. המשמעות של תכנון לקוי ושטחי היא הרסנית עבור המבוטחים.
4. תכנון כלכלי אישי: בדיקות רפואיות אישיות יכולות לאפשר לאדם לקבל תמונה של עתידו הבריאותי. הדבר מסייע לאדם לקבל החלטה מודעת לגבי גובה ההשקעה הכלכלית הנדרשת בביטוח, וגם לבצע ‘סקר שוק’ ולקבל הצעות מחברות שונות עד להרכבה של התכנית המתאימה לו ביותר מבחינת המחיר והשירות.
5. תמונת “מראה” בריאותית: התאמת ביטוח סיעודי אישי היא הצבת מראה בפניו של אדם המתייחסת לסטטוס הבריאותי שלו, אך עדיין מאפשרת לו להשפיע עליו לקראת הזקנה. כל אחד יקבל תמונה של עתידו מבחינה תפקודית ובריאותית, יידע אם ירצה מה הם הפוטנציאליים הגנטיים שלו ומה משמעות ביטויים בהתייחס לאורח החיים הקיים שלו, בנקודת זמן בחיים שבה עוד יש לו השפעה ואפשרות לקחת אחריות על גופו ולשפר את בריאותו.

1. הליך פשוט: החיתום לביטוח סיעודי קבוצתי דורש פחות זמן ומאמץ, וסביר שגם אנשים עם מודעות נמוכה, או צעירים אשר העתיד נראה להם רחוק לא יתקשו לבצע אותו. כך, נקבל יותר אנשים מבוטחים בכיסוי כלשהו, גם אם אינו מושלם עבור כל אחד ספציפית.
2. הפחתת חרדה: הליך ביטוח קבוצתי לרוב אינו דורש מאנשים להתמודד עם בדיקות רפואיות מקיפות. שיקוף מצב רפואי יכול להיות מאיים, בייחוד אם מדובר על בדיקות גנטיות. לא כל אחד מעוניין לדעת מה צופן לו העתיד. כאן, התהליך מלווה בפחות חרדה ובהתמודדות קלה יותר, מה שיקל מבחינה נפשית על האנשים בבואם לרכוש פוליסה.
3. אין לגיטימציה לפגיעה בפרטיות: אין זכות לדרוש מאנשים לבצע בדיקות פולשניות ולהמציא מידע אישי כל כך על מנת לקבל שירותי בריאות. ביטוח סיעודי, כמו ביטוח בריאות ממלכתי, הוא זכות בסיסית של כל אדם, ולא צריך להיות מותנה במסירת מידע רגיש. בנוסף, על פני השטח אפליה על רקע בריאותי היא אסורה במקומות עבודה ובמוסדות שונים, ובכל זאת סביר שאדם לא יהיה מעוניין בקיומן של תוצאות בדיקות רפואיות רגישות מלכתחילה, ואין לפגוע בו בשל כך בדמות איכות הכיסוי שיקבל.
4. ביטוח שוויוני: בגלל שהזכות לבריאות היא בסיסית ואוניברסלית, חובה לשמור על הגישה של כולם לשירותי בריאות באופן שוויוני, ללא תלות ביכולתו הכלכלית של אדם. הדרך לעשות זאת היא ביטוח קבוצתי, שהוא בעל תכונה של פרוגרסיביות, עזרה הדדית. דבר פסול הוא שהמצב הסוציואקונומי של אזרחים ישתקף בטיב שירותי הבריאות שהם מקבלים.
5. ביטוח מוסרי: קביעת סכומי פרמיות שונים עבור אנשים בהסתמך על מצבם הבריאותי מהווה אפליה, כיוון שהיא מתבססת על נתוני בריאות שלא תמיד יש לאדם השפעה עליהם (כמו גנטיקה וכיוצ”ב), ובנוסף, תחזיות בריאותיות אינן מדויקות, וצופות רק באופן חלקי את עתידו הבריאותי של אדם. על כן ביטוח קבוצתי בגובה אחיד הוא מוסרי יותר.