Synopsis
The Discussion
כתבה ששודרה בחדשות 13 מציגה באופן בהיר את עיקרי המשבר הנוכחי בשוק הביטוחים הפרטיים.
בזו אחר זו מפסיקות חברות הביטוח להציע פוליסת ביטוח סיעודי לרכישה, ובכתבה מסבירים- מדוע זה כך?
אט אט מתגבשת ההבנה שפנינו מועדות כעת לאחד משני כיוונים:
1. לקיחת אחריות של המדינה על הדאגה לאנשים במצב סיעודי בדומה למדינות אירופה.
2. רגרסיה וצמצום נוסף של האופציות לרכוש פוליסה ולדאוג לעצמנו לעת זקנה.
אז מה זה יהיה?
לצפייה בכתבה לחצו כאן
טוב שחברות הביטוח הפרטיות יוצאות מהתחום – רק העשירים נהנו מהן, וגם – הן הערימו קשיים רבים עד מימוש סיוע הכספי ! חובת המדינה לתת ביטוח סיעודי כחלק מסל הבריאות הממלכתי! מצב סיעודי בדרך כלל הוא מצב נלווה למחלות הכרוניות הנפוצות בזיקנה וככזה – חובת המדינה לתת את הטיפול הנדרש !! בגלל שהלוקים במצב סיעודי הם זקנים – עד כה לא הצליח משרד הבריאות להכניס את הטיפול לסל והסתפק בכל מיני רפורמות חלקיות עלובות שאינן פותרות את הבעיה. עצוב מאוד
במסגרת עבודת הגמר המחקרית של מר אופיר בנימין (2018), “ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בישראל: חקר מקרה”, נבחן ומתואר תהליך נפילת הביטוחים הקולקטיביים בישראל.
בעבודה מוצג ראיון שערך בנימין עם דב ברומר, סוכן ומומחה בתחום הביטוח, ומחבר הספר “החצר האחורית של עולם הביטוח”.
אומר ברומר: “בעצם האוצר שותף שלם לאשמה לכאורה של המשבר הזה כמו כל מעצבי המדיניות האחרים, כמו חברות ביטוח, יועצים. האוצר, הייתי מדרג אותו מקום ראשון, כי הוא חייב להגן על טובת הצרכן.
הצרכן אני אומר. לא רק על חברות הביטוח שלא יפלו, ופה הוא לא עשה. פה בעצם הוא היום שותף לכשל של שלוש מאות אלף איש בחוץ, ללא ביטוח.
אני מניח שיהיו פה הרבה תביעות, הרי המשפחות עוד לא יודעות איך להתמודד.”
דב ברומר מעלה את הרעיון שלנפילת הביטוחים הקולקטיביים היו מספר גורמים אחראיים: הממשלה, חברות הביטוח, ויועצי הביטוח בארגוני העובדים.
מספר גורמים בעלי אינטרס אשר כל אחד חזה מצידו בכשלים של הפוליסות, ולא נהג באחריות על מנת להתריע מפני הבלתי נמנע.
ניתן לשאול האם במצב שבו האינטרס של חברות הביטוח הוא להרוויח מהפוליסות, וכמו כן ארגוני העובדים קיבלו מידע בלתי שקוף באשר למוצר שהם רוכשים, האם קיים גורם אחראי נוסף מלבד הממשלה?
מה אתם חושבים?
מיהו הגורם האחראי למחדל?
בעבודה מוצג ראיון שערך בנימין עם דב ברומר, סוכן ומומחה בתחום הביטוח, ומחבר הספר “החצר האחורית של עולם הביטוח”.
אומר ברומר: “בעצם האוצר שותף שלם לאשמה לכאורה של המשבר הזה כמו כל מעצבי המדיניות האחרים, כמו חברות ביטוח, יועצים. האוצר, הייתי מדרג אותו מקום ראשון, כי הוא חייב להגן על טובת הצרכן.
הצרכן אני אומר. לא רק על חברות הביטוח שלא יפלו, ופה הוא לא עשה. פה בעצם הוא היום שותף לכשל של שלוש מאות אלף איש בחוץ, ללא ביטוח.
אני מניח שיהיו פה הרבה תביעות, הרי המשפחות עוד לא יודעות איך להתמודד.”
דב ברומר מעלה את הרעיון שלנפילת הביטוחים הקולקטיביים היו מספר גורמים אחראיים: הממשלה, חברות הביטוח, ויועצי הביטוח בארגוני העובדים.
מספר גורמים בעלי אינטרס אשר כל אחד חזה מצידו בכשלים של הפוליסות, ולא נהג באחריות על מנת להתריע מפני הבלתי נמנע.
ניתן לשאול האם במצב שבו האינטרס של חברות הביטוח הוא להרוויח מהפוליסות, וכמו כן ארגוני העובדים קיבלו מידע בלתי שקוף באשר למוצר שהם רוכשים, האם קיים גורם אחראי נוסף מלבד הממשלה?
מה אתם חושבים?