ב20 השנים האחרונות, רשימות המתנה לכליה הפכו ל'זקנות' יותר באופן משמעותי (מעל 65). למרות זאת לזקנים יש סיכוי נמוך יותר להיכנס לרשימת המתנה, וגם אם יתקבלו כמועמדים, סיכוים נמוך יותר לקבל שתל מאשר לצעירים.

במאמר הבא נבחנו התימוכין ליתרונות והסכנות של השתלות כליה בזקנים בניסיון לענות על השאלות הבאות: האם נכון להעלות למודעות את הצורך של זקנים? מה צריכים להיות הקריטריונים לקבלת זקנים לרשימות ההמתנה? מה הן האסטרטגיות הנכונות להעלאת אחוזי ההשתלה בזקנים ממתינים?

כמעט כל הקווים המנחים שוללים מניעת השתלה על בסיס גיל בלבד, אם כי צפי של תוחלת חיים קצרה עשוי למנוע השתלה.

אם לוקחים בחשבון את המולטיפקטוריאליות של מחלות רקע בזקנים, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לתפקוד לבבי וסריקה לאיתור ממאירויות. ציוני מחלות רקע וסקאלות של שבריריות הם כלי לבחינת זכאותו של הזקן, וכדאי גם לבצע הערכה פסיכולוגית.

על מנת להתגבר על המחסור בכליות מתורמים נפטרים, שווה לעודד את הזקן לשקול קבלת כליות מתורמים עם קריטריונים מורחבים (גיל 60 ומעלה או בגילאי 50-59 עם מחלת רקע) וגם מתורמים חיים, במקום קבלת כליות באיכות פחות טובה.

הוכח שהשתלת כליה מתורמים בעלי קריטריונים מורחבים עדיפה על פני הישארות על דיאליזה מבחינת סיכויי הישרדות בחולים מעל גיל 60, כאשר תרומה מתורם חי עדיפה על פני כלל האופציות.

לקריאה לחצו כאן