מודל זה והחשיבה שצמחה בעקבותיו (Oliver, 2004) מדגישים כי מרבית הבעיות עמן מתמודדים אנשים עם מוגבלויות נובעות מהטוטאליות של סביבות מגבילות (Disabling environments) ומדינמיקות חברתיות-תרבותיות המתרחשות בין החברה לאנשים עם מוגבלות.
מודל זה גם תרם לכינונה של זהות קולקטיבית חיובית בקרב אנשים עם מוגבלות שעל פי התפיסות המסורתיות חולקו לקטגוריות רפואיות שהתמקדו בגופם הלא תקין כאחראי למצבם (שלי, גיל ושהם, 2016).