איברים הם לצערנו משאב לאומי הנמצא במחסור ולכן אין ברירה אלא לקבוע קריטריונים לתעדוף. קריטריון הגיל נדרש מהסיבות הבאות:

א. סיכויי ההצלחה: הגיל הוא מדד כוללני ואמין ביותר להערכת הסיכויים להצלחת השתלה מבחינת עמידה בניתוח, קליטת האיבר, השיפור באיכות החיים ומספר השנים שניתן להפיק מן האיבר (ראו כאן). קיימים פערים מובהקים סטטיסטית בין גיל המושתל לבין סיכויי הצלחת ההשתלה, שרידות השתל ושרידות המושתל (ראו כאן)

ב. הזכות לחיים: הזכות לחיים של צעירים אשר הספיקו מעט בחייהם  גוברת על זכותם של  מי שחיו חיים  מלאים.   תפקיד מערכת הבריאות הוא לספק אורך חיים באיכות חיים לכמה שיותר אזרחים באוכלוסייה, ובמצב שבו צעירים מקבלים עדיפות תפקידה זה יוצא אל הפועל בצורה הטובה ביותר. (ראו – כאן)

א. הגיל לא קובע: השיקול הסטטיסטי המבוסס על גיל מהווה blanket policy אשר מהימנותה אינה מספקת על מנת לחרוץ גורלות של בני אדם בצורה כזו, ועל כן הוא מהווה גילנות פסולה (ראה כאן). ההשתלה עדיפה בזקנים באופן מובהק על פני חלופות רפואיות (דיאליזה למשל, ראה כאן וכאן. ואחוזי השרידות שלהם מספיק גבוהים על מנת שלא לוותר על ההזדמנות לחיים מראש במצב שאין יכולת לצפות עד כמה האדם הספציפי העומד מולנו יכול להפיק מההשתלה. שוויון ההזדמנויות נשמר במצב שמאפשרים לכולם את הסיכוי לחיות באופן זהה בעודם מגלים צורך זהה באיבר (ראה עמ' 45)קיימים בשוק כלים להערכה ספציפית ואישית  מצבו הפיזי של הנתרם, ללא קשר לגילו הכרונולוגי

ב. תוחלת חיים גמישה: בימינו, היכולת לחזות את תוחלת החיים הצפויה לאדם- צעיר או זקן- היא מוגבלת מאוד. מכאן שהמשמעות הניתנת לגיל נשענת על פרשנות שרירותית ולא מבוססת ( ראו כאן).