נקודת המוצא של כהן- אלמגור היא ליברלית. האינדיבידואל הוא במרכז וכך גם זכותו הבסיסית לטיפול רפואי.

הוא מותח ביקורת על עמדתו של קלהאן בטענה שהיא קרה ומנותקת וגורס כי גיל אינו יכול לשמש כקריטריון. הביקורת על השקפותיו של קלהאן באשר למטופלים מבוגרים או במצב של חוסר מודעות בעקבות קומה נובעת משני קווים שונים של היגיון:

1. מנקודת מבט רפואית, הגיל הוא אמנם כלי חיזוי טוב למדי למצב הפיזי של האדם, אך קיימים משתנים חשובים אחרים שמשפיעים על הבריאות.
2. מנקודת מבט מוסרית, במסגרת החוזה בין האזרח לחברה הליברלית בה הוא חי, המערכת לא יכולה לנטוש את האדם דווקא בעת שהוא נזקק לעזרתה יותר מכל.

קריטריון הגיל הוא פשוט מדי, כללי והרסני מדי, והוא מספק תשובה נוחה מדי לשאלה קשה ומסובכת. בסוף המאמר נערך דיון אל מול עמדתו של קלהאן באשר להקצאת משאבים בחולים במצב ווגטטיבי בלתי הפיך לפי קריטריונים.

לקריאה לחצו כאן