הסבר על החוק מתוך אתר "כל זכות":

"חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989 מקנה זכויות והטבות שונות לאזרחים הוותיקים בתחומים: ארנונה, נסיעה בתחבורה ציבורית, אגרת טלויזיה, תשלומים בעד תרופות, דמי כניסה לגנים לאומיים, לשמורות טבע, לתערוכות, למוזיאונים ולמופעי תרבות ואמנות"

לצפייה בחוק באתר ויקיטקסט- כאן

תיקונים לחוק האזרחים הוותיקים לאורך השנים ניתן למצוא בקישור הבא

הצעת התיקון העדכנית ביותר הוגשה ב11.11.19 ועוסקת בהחלת שוויון בין הרשויות המקומיות על הנחה בארנונה לאזרחים וותיקים, שכן המדיניות בדבר הנחה לאזרחים שמתגוררים בדירה שאינה בבעלותם לא הייתה ברורה עד כה (גרים עם הילדים וכו').

לשונה:

פ/396/22

הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התש"ף–2019
תיקון סעיף 9 1. בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989[1], בסעיף 9(א), אחרי "למגוריו" יבוא "אף אם אינו מחזיק בדירה".
דברי הסבר:
חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, קובע הנחה בארנונה לאזרחים ותיקים ששיעורה נע בין 30% ל-100% בהתאם למצבם הכלכלי.
במקרים רבים מתגוררים אזרחים ותיקים בבתים שאינם בהחזקתם, יחד עם ילדיהם או עם אחרים. רוב הרשויות המקומיות נותנות הנחה בארנונה גם כאשר האזרח הוותיק אינו מחזיק בנכס שבו הוא מתגורר. ואולם, ישנן רשויות מקומיות שאינן נוהגות כך, והדבר גורם לאי-שוויון בין האזרחים הוותיקים.
מטרת הצעת החוק היא לקבוע הסדר אחיד לגבי כלל הרשויות המקומיות שלפיו תינתן הנחה בארנונה גם לאזרחים ותיקים שמתגוררים בדירה שאינה בהחזקתם.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן (פ/352/21), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/78/22).