מטרת החוק היא למנוע מצב של התעלמות ממבוגר שנראה שהכשירות המנטלית שלו אינה נורמטיבית, מקבלת החלטות בעניינו שאינן מתחשבות ברצונותיו ו/או מגבילות.

בין עקרונות החוק, התייעצות עם האדם (בעיקר זקנים חולי דמנציה) בכל שלב לאורך חייו גם אם חתם על מסמכים מקדימים כמו ייפוי כוח, הוראות חתומות או שמונה לו אפוטרופוס.

יש לשאול נקודתית וספציפית לדעת הזקן עם כל החלטה חדשה שמתקבלת בעניינו, ולנסות להבין מה הם רצונותיו מתוך היכולות הקוגניטיביות שלו באותו הרגע. אין להניח מראש שאין לאדם יכולת קוגניטיבית לפני כל התייעצות, ויש לבצע ניסיונות אקטיביים לסייע לו לבטא את רצונו בדרכים שונות.

אין להניח שהחלטות 'לא נבונות' נובעות מחוסר כשירות ולפיכך שוות התעלמות.

יש לבצע כל החלטה שהיא בראי האינטרסים וטובת המטופל.

בכל החלטה לביצוע, יש לשקול בכובד ראש מה היא האפשרות שהכי פחות תגביל את הזכויות והחופש הפעולה של המטופל.

לקריאת החוק המלא לחצו כאן