לעמוד המקור

 ח"כ טלי פלוסקוב יו"ר הוועדה:"אז שוב אני חוזרת ואומרת, הדוח הזה הוא דוח ביניים, הדוח הזה מיועד לשיתוף הציבור. אנחנו נשמח שכמה שיותר אנשים יקראו וילמדו את מה שכתבנו, יכירו את ההמלצות שאנחנו בעצם ייצרנו בדוח וישלחו לנו את דעתם, מה אתם חושבים על הדוח, מה צריך לשפר, מה צריך לשנות, מה צריך אולי בכלל למחוק…

…אנחנו לא צריכים לדבר על עוני, אנחנו צריכים לדבר על קיום נאות. אם אתם זוכרים, בדיוני הוועדה התחלנו להשתמש במושג קיום נאות, להבטיח קיום נאות לכל אזרח ותיק. אני רוצה לבטל את מדידת עוני לפי הכנסות, אני רוצה שאנחנו נתחיל לדבר לפי סל צריכה של האזרח הוותיק, כי סל הצריכה זה משהו שאנחנו יודעים מה נשאר לאותו ותיקאי, התחלנו להשתמש במילה חדשה, מה נשאר לו למחיה. אי אפשר להשוות בן אדם שמקבל מביטוח לאומי קצבת זקנה והשלמת הכנסה, גם על הנושא של הסכומים אנחנו נדבר בנפרד, ומה ההוצאות שלו, האם אפשר להשוות אדם שיש לו דיור ציבורי והמדינה כן הצליחה לדאוג לו לקורת גג לאותו אזרח ותיק שאין לו דיור ציבורי והוא צריך לשכור דירה בשוק הפרטי כאשר הסיוע שהוא מקבל מהמדינה לשכירות ממש לא מספיק? מי שמכיר את המספרים זה אפילו קצת מצחיק, הבודד מקבל 800 שקל בחודש, זוג מקבל 1,200, 1,300 שקל, תמצאו לי דירה במחיר הזה. זה אומר שמהכסף שהביטוח הלאומי מעביר למחיה לקיום נאות הם צריכים להוסיף לשכר הדירה, מה נשאר להם? 

לכן אנחנו צריכים פה לשנות את הגישה, הגישה צריכה להיות על בסיס ההוצאות, מסיבה אחת, שאנחנו כמדינה לא סיפקנו לו. הרי אם היינו נותנים להם דיור ציבורי והיה לנו מספיק דיור ציבורי לאזרחים הוותיקים היינו יכולים באמת את כולם לשים באותו רובד, אבל זה לא המקרה. לכן השיטה של סל-צריכה צריכה להיות בסיס לחישוב ההכנסות של האזרח הוותיק. 

תוספת ותק. נושא שדיברנו עליו ואני רוצה להזכירכם. אנחנו כמדינה רוצים לשפר את אלה שעבדו בארץ, שנתנו מחייהם לטובת המדינה, שילמו מסים וכן הלאה. מה יוצא לנו? יש הרבה אנשים שמקבלים השלמת הכנסה ומגיע להם תוספת ותק, כי הם עבדו, במיוחד לאור השינוי האחרון של חישוב ותק מהשנה הראשונה במקום השנה ה-11, אם אתם זוכרים שדיברנו. מה יוצא לנו? כל תוספת ותק שהאנשים יקבלו, וזה סדר גודל של 300 שקל בחודש, אם הם מקבלים השלמת הכנסה אותו סכום של 300 שקל ינוכה להם מהסכום של השלמת הכנסה, מה עשינו? רצינו לשפר והסכום הכולל שהאנשים האלה יקבלו לחשבונם, וזה מה שחשוב לנו, לכולנו, הוא אותו סכום שווה, לפני ואחרי, ולזה אנחנו לא יכולים להסכים.

אם אנחנו רוצים להעביר קו הפרדה בין אלה שלא עבדו בארץ, מסיבות כאלה ואחרות, הם מקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה, מגיע להם, אנחנו צריכים לדאוג שגם הם יחיו בכבוד, מצד אחר אלה שעבדו, תסכימו איתי שהם צריכים לקבל קצת יותר, ולכן הסעיף שהוספנו פה, תוספת ותק לא תיחשב כהכנסה. לתת תוספת ותק כמשהו נוסף מהמדינה, או תגידו ככה, כתודה לאלה שעבדו ותרמו למדינה. …

השלב החמישי זה הנושא שמדברים עליו המון לאחרונה, זה הנושא של הצמדה. הרי זה לא סוד שקצבאות זקנה היו בזמנו צמודות לשכר הממוצע במשק. כאשר המדד התחיל לעלות החליטו לשנות את זה ושינו את החקיקה והצמידו את הקצבאות למדד המחירים לצרכן. היום, כבר הרבה שנים, המדד הוא אפסי וכל הקצבאות נשארו באותו גובה כאשר המדינה שלנו מתפתחת, המחירים עולים וקצבאות זקנה לא. ההמלצה של הוועדה היא להצמיד את קצבאות הזקנה, ועכשיו תקשיבו, או למדד, או לשכר הממוצע במשק, הגבוה מביניהם, כדי שלא נצטרך כל פעם לחזור לדיונים ולחקיקות, עוד פעם לשנות לכיוון היותר גבוה. כבר עכשיו לחשוב על כך שבחקיקה תהיה הצמדה לגבוה מביניהם. התקדים הזה קיים ואפשר לעשות את זה. …
דבר נוסף, האם אתם יודעים שהיום קצבאות הזקנה מחולקות לפי הגילאים? עד גיל 70 מקבלים סכום איקס, מגיל 70 עד 80 יקבל סכום וואי ומגיל 80 ומעלה מקבל סכום זד, למה? בוועדה אני שאלתי ואתם יודעים מה התשובה שקיבלתי? מאילוצים תקציביים. זה אני חושבת שאנחנו כוועדה לא יכולים לקחת כבסיס לשינויים ולכן ההמלצה שלנו זה לבטל את הדיפרנציאציה לפי הגיל בקבלת קצבת זקנה והשלמת הכנסה. מי שפרש והגיע לגיל פרישה הוא צריך לקבל קצבה והשלמת הכנסה אחידה. תראו לי קשיש, אזרח ותיק אנחנו אומרים היום, שבגיל 70 הוא צריך פחות כסף מאותו אזרח ותיק בגיל 80, אין דבר כזה, אם לא יותר. לכן אנחנו צריכים לבטל את אותה דיפרנציאציה שקיימת היום. ..

…
אני רוצה לדבר קצת על הנושא הבא, והוא גם נושא מאוד מעניין, הנושא של תעסוקה בפרישה. פה בנושא הזה יש הרבה ויכוחים, יש כאלה שאומרים, ונציגי הביטוח הלאומי הציגו לנו תמונה, שצריך להשוות את גיל הפרישה לגיל 70, כי תוחלת החיים עולה ואנחנו יכולים לתת לאנשים עוד להיות שותפים. אנחנו שומעים בדיוני ועדת הכספים שדנה בנושא של גיל פרישה של נשים התנגדויות מאוד רציניות למה לא. אגב, אני גם הייתי אחת מאלה שהתנגדתי מהתחלה, לפני שראיתי את התמונה הכוללת.
אני שמתי לכם על המפה דוגמאות של שבע מדינות מה גיל הפרישה של גברים ונשים, זה פשוט טוב לדעת איפה אנחנו נמצאים ביחס למדינות האחרות. קודם כל גיל שווה בין גברים ונשים בכל המדינות הללו וגם הגיל שלהם, של נשים בכל אופן, גבוה משמעותית ממה שיש לנו היום. אני אומרת, אם אנחנו כמדינה נדע לתת את המעבר הזה, לדאוג למעבר הזה של נשים לגיל יותר מבוגר, אנחנו כרגע מדברים על גיל 64 ואני יודעת שיש יוזמה של יושב ראש ועדת הכספים, גפני, להצעת חוק בנושא הזה, אני חושבת שהיא ההצעה הנכונה, והאוצר כנראה יצטרך להירתם להצעה הזו וזאת ההצעה שצריכה לעבור. אני מקווה שהמעבר בשלב זה ל-64 יהיה חלק וידאגו לכל הנשים, בטח לעמיר פרץ יש מה להגיד בנושא….
אנחנו מדברים ובדיון בוועדה דיברנו על כך, לתת אפשרות לנשים במיוחד לבחור מתי הן רוצות לפרוש. למה אנחנו צריכים לנעול? למה אנחנו צריכים להחליט במקומן? אם האישה בגיל 60 כבר לא מסוגלת לעבוד מסיבות כאלה ואחרות אז תנו לה לצאת, כי היא לא תורמת הרבה בעבודה בגיל כזה אם לא טוב לה, ואם יש אישה שבגיל 64 – – – ותאמינו לי, בדיוני הוועדה אני ראיתי אנשים מאוד מבוגרים שבאים ועובדים ותורמים, מצוין. …

…
אנחנו ממשיכים. אנחנו אומרים ככה, לחוקק חוק ביטוח סיעודי ממלכתי אשר יבטיח ביטוח סיעודי לכל אזרח. זה משפט שאנחנו שומעים אותו הרבה. אני לא יכולה להגיד שלא קורה שום דבר, קורה והרבה, אבל אנחנו צריכים להמשיך עד שנגיע למטרה הסופית והמטרה הסופית זה ביטוח ממלכתי לכל אזרח במדינת ישראל.

לקיים פיקוח ובקרה הולמים שיבטיחו טיפול מקצועי וראוי לקשיש. שוב אנחנו חוזרים למקצוע של המטפלים והמטפלות. אנחנו מדברים על הכשרה מקצועית, אנחנו מדברים על שכר הוגן, אנחנו מדברים על תנאי העסקתם, כמו מעבר מקשיש לקשיש, שהיום המדינה לא משתתפת בתשלום. אנחנו לקראת המכרז החדש, ואני קיימתי כבר כמה מפגשים עם משרד האוצר, שבמכרז החדש יהיו שינויים משמעותיים לגבי המקצוע של המטפל. רבותיי, אם אנחנו נשארים באותו מצב של היום אני חייבת להגיד לכמה אנשים כאן מהחדר שכשאתם תצטרכו שמישהו יטפל בכם לא יהיו אנשים שיטפלו. לכן אנחנו חייבים לדאוג גם לתדמיתו של המקצוע הזה. המקצוע הזה זה כמו מקצוע של אחות, זה מקצוע כמו רופא, אבל למה היחס הזה למקצוע הזה? לא ברור לי. אני אומרת שגם לנו, למחוקקים, יש בעיניי משימה, ואני גם יודעת שיש כמה חברות כנסת, גם חברי כנסת, גם עאידה תומא סלימאן וגם פנינה, ביחד אנחנו חושבים איך אפשר לשפר את תנאי העסקתם של המטפלים והמטפלות כשאנחנו יודעים שאחוז מאוד גבוה מהם אזרחים ותיקים, אנשים שממשיכים לעבוד, כשאנחנו יודעים שאחוז גבוה מהם נשים ואנחנו יודעים שאחוז גבוה מהם עולים.