להתחברות

קורס מבוא ללימודי מוגבלות

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

קורונה – מדיניות הממשלה והגופים האחראים | מקורות

עקרונות לתעדוף חולים קשים מפלים את הנכיo

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ופעילים בנושא מותחים ביקורת קשה
על ההמלצות בנייר העמדה של הוועדה הציבורית לתעדוף חולים קשים בתקופת הקורונה אם ישראל
תגיע למחסור במשאבים. אחד המדדים שעליהם המליצה הוועדה לקביעת קבלת העדיפות בטיפול הרפואי
מתייחס לרמת תפקוד החולים. הנציב, אברמי טורם, אמר ל"הארץ" כי המבחנים "אינם לגיטימיים או
רלוונטיים להחלטה מי יזכה לקבל טיפול רפואי".

טורם הוסיף: "הוועדה קבעה שחייהם של אנשים עם מוגבלות שווים פחות. חשיבה חברתית מוטעית כזאת
תשפיע על 20% מהאוכלוסייה שנים אחרי שהמגפה תסתיים". בכירים בוועדה טענו מנגד כי מדובר
בשימוש מקובל במדדים רפואיים.

הוועדה המליצה להגביל את האשפוז במחלקות טיפול נמרץ או את הטיפול בחולים מונשמים שסיכוייהם
לשרוד נמוכים, אם משרד הבריאות יכריז על מחסור בציוד ובאנשי הצוות המסייעים להם. לדברי יו"ר הוועדה,
פרופ' אברהם שטינברג מבית החולים שערי צדק, "אנחנו לא מוכנים לנתק אדם ממכונת הנשמה,
אבל כן מאפשרים הפחתה הדרגתית בטיפול בו. הדבר יקצר את חייו של החולה, אבל בלי שהרגנו אותו".

את מסמך המדיניות גיבשה בשבועיים האחרונים ועדה המשותפת למועצה הלאומית לביו-אתיקה,
ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות. נייר העמדה נמסר באמצע השבוע שעבר
למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. לפי נייר העמדה, במצב של מחסור במכונות הנשמה
וכוח אדם מיומן, חולים קשים יחולקו לפי קריטריונים רפואיים שונים לארבע קבוצות. חולים בדרגה
הראשונה יהיו בראש הרשימה לקבלת משאבים רפואיים, חולים בדרגות 3-2 יהיו בעדיפות נמוכה יותר
ולחולים בדרגה הרביעית "יוקצו משאבים רק במקרים חריגים".

אחד הקריטריונים לתעדוף הטיפול הרפואי הוא "מדד תפקודי" (Performance Score) המתייחס
ל"תפקוד מלא או מוגבלות קלה" המעניק לחולה עדיפות עליונה, לעומת חולה הנייד באופן חלקי אך
"אינו מסוגל לעבוד" שיופנה לדרגה השנייה. בדרגת העדיפות השלישית נמצאים חולים ש"מרותקים
למיטה או לכיסא (גלגלים) רוב שעות היום" ונכים מלאים ש"אינם מסוגלים לדאוג לעצמם".

בסוף השבוע כתב טורם לבר סימן טוב כי המלצות הוועדה "נגועות בהפליה קשה כלפי אנשים
עם מוגבלות". לדבריו, קריטריונים המתייחסים למצב תפקודי, להתניידות בכיסא גלגלים או ליכולת
לעבוד "נגזרים מתפיסות חברתיות וסטראוטיפים בנוגע לערכם של חיים עם מוגבלות, שזכו לביקורת
רבה מארגונים של אנשים עם מוגבלות ברחבי העולם ומצד החברה האזרחית כולה, לרבות במשבר הנוכחי.
גישה זו גם נדחתה בארגון הבריאות העולמי, שהמליץ למדינות לוודא כי אנשים עם מוגבלות לא יופלו
בקביעת החלטות רפואיות".

"איכות החיים לא נקבעת לפי מצב רפואי", הוסיף טורם, "אנחנו נאבקים הרבה זמן על שינוי היחס לאנשים
עם מוגבלות מראייה רפואית לשיח של זכויות. בשנייה אחת, חזרנו שנים לאחור, לאמירות ששום גוף ממשלתי
לא העז להביע אותן – וכעת עלולות להשפיע על קבלת החלטות גם בזמן שגרה".

בכירים בוועדה הציבורית דוחים את הביקורת: לדברי ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות
הרפואית ואחת מיושבי ראש הוועדה הציבורית, המדדים הרפואיים מאפשרים "להעריך את איכות הטיפול
הרפואי שניתן לחולה, והם חלק מהניסיון לקבוע למי יש סיכוי טוב יותר לשרוד". לדבריה, "אנחנו יודעים שהסיכון לתמותה של אדם המרותק למיטה גבוה ביותר. המדד לא מדבר על אנשים שחיים בכיסא גלגלים ומפעילים
את עצמם. הרופאים מכירים את המדדים האלה ולא משתמשים בהם כדי להפלות אנשים. זו קריאה לא נכונה".

פרופ' עופר מרין, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, הוסיף: "במקרה של אסון לאומי, שבו הצרכים עולים
באופן ניכר על היכולות, אין ברירה אלא להוריד את הסטנדרט הטיפולי ולהתחיל לתעדף אנשים. ישראל
רחוקה מהמצב הזה, אבל חשוב שגיבשנו קווים מנחים המשקללים הרבה נתונים, שקשורים לרצון החולה,
רמת התפקוד שלו ועוד. לא המצאנו שום דבר".

ד"ר שגית מור, ראש המרכז לבריאות, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה, מציינת כי הרשימה הארוכה
של גורמי רקע שהוועדה קבעה כי יש להתעלם מהם בתעדוף חולים – כמו דת, גזע, מין, גיל, לאום, נטייה מינית,
מצב סוציו-אקונומי או מעמד אזרחי במדינה – לא כוללת מוגבלות. נייר העמדה גם אינו מתייחס לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

"עד לא מזמן גיל נחשב כקריטריון רפואי לגיטימי, ורק ביקורת חברתית ואתית שינתה זאת, כפי שבא
לידי ביטוי גם בהמלצות הוועדה", אומרת ד"ר מור, "לעומת זאת, ההבנה כי צריך להתייחס למוגבלות
כעניין חברתי לא באה לידי ביטוי. התשובה לשאלה מי יכול לעבוד איננה רק רפואית אלא תלויה במשתנים
חברתיים, כמו נגישות ואפליה. יש אמנם מצבים שבהם המוגבלות משפיעה על היכולת לשרוד ולעמוד
בטיפולי הנשמה קשים, אבל חובה להבחין בינם לבין תפיסה שלפיה ערך החיים של אנשים עם מוגבלות
נמוך יותר בגלל הסבל והקושי הכרוכים בהם".

משרד הבריאות מסר: "בניגוד לטענת נציב השוויון לאנשים עם מוגבלות, המלצות הוועדה הציבורית קובעות
באופן ברור שיש חובת שוויון בטיפול בכל בני אדם, ללא כל הבדלים שאינם קשורים לסיכויי ההישרדות
המיידית מהמחלה, ומובן שאין ולא היתה כל כוונה לאפליית אנשים עם מוגבלות בגין מוגבלותם.
כולנו מקווים שלא יהיה צורך להיעזר בהמלצות שנכתבו, אולם אם נגיע למצב קיצוני שבו לא תהיה ברירה
אלא לתעדף בין חולים – יהיה הכרח להתייחס לסיכויי ההישרדות מבחינה רפואית ולתת עדיפות טיפולית
למי שסיכוייו לשרוד את המחלה הנוכחית גבוהים יותר, על בסיס מדדים רפואיים שנבחנו ונמצאו אמינים
ואתיים לאורך זמן. השיקול התפקודי הוא אחד משלוש קבוצות של רכיבים להערכת סיכויי ההישרדות.
שילוב מדדים תפקודיים עם מחלות רקע וכשל מערכתי הוא כלי רפואי אובייקטיבי ושוויוני לקביעת שרידות
לטווח קצר של חולים קשים".

מקורות אחרונים

Avatar

קריטריונים לאסטרטגיית היציאה

8/5/20, פרופ' בריק, גלי צהל