“נזקי הקורונה הרפואיים קטנים לעומת הנזקים שנגרמו לחולים שלא הגיעו לרופא
בגלל הסגר, והפגיעה הרגשית היא בכלל דבר שאינו מדיד. אני נמדד במספר התפרצויות
הקורונה בבתי האבות ובמוסדות, אבל אף אחד לא מודד את החיוך, החיבוק, הנשיקה,
המגע ואיכות החיים של הקשישים. לכן הכוונה שלי היא ליצור איזונים טובים יותר בין
ההגנה על הקשישים וביטחונם לבין דאגה לסוגיית הבדידות שלהם”.
“נזקי הקורונה הרפואיים קטנים לעומת הנזקים שנגרמו לחולים שלא הגיעו לרופא בגלל הסגר, והפגיעה הרגשית היא בכלל דבר שאינו מדיד. אני נמדד במספר התפרצויות הקורונה בבתי האבות ובמוסדות, אבל אף אחד לא מודד את החיוך, החיבוק, הנשיקה, המגע ואיכות החיים של הקשישים. לכן הכוונה שלי היא ליצור איזונים טובים יותר בין ההגנה על הקשישים וביטחונם לבין דאגה לסוגיית הבדידות שלהם”.
את המונולוג הכנה הזה השמיע הבוקר פרופ’ נמרוד מימון, מי שעומד כיום בראש “תוכנית מגן אבות ואימהות”, המטה שהוקם כדי לנהל את משבר הקורונה במוסדות הגיל השלישי בישראל, במהלך דיון בוועדת הקורונה בכנסת.
מתוך מאמרו של עמיר קורץ : כלכליסט
21/5/20, כאן11, איתמר מאירי
7/6/20, Ynet, אמיר אלון